פומרניין: המלך הקטן של עולם הכלבים
פומרניין הוא גזע מרתק ומיוחד בעולם הכלבים. למרות גודלו הקטן, הוא בעל אישיות גדולה ונוכחות מרשימה, מה שהופך אותם לחיות מחמד פופולריות ביותר. כלבי פומרניין ידועים באופיים התוסס, באינטליגנציה הגבוהה שלהם ובמראה הפרוותי המרהיב. הם עקשנים ובעלי אישיות אינדיבידואלית, ולעיתים קרובות מתנהגים כאילו הם כלבים גדולים בהרבה מגודלם הקטן.
מבחינה פיזית, ההכלב הקטן מתאפיין בפרווה כפולה עבה וראש קטן עם אוזניים הממוקמות גבוה על הראש. עיניהם הערניות והבעתן החכמה משקפות את האינטליגנציה והסקרנות של גזע זה. פומרניין שפיץ, כפי שהוא נקרא לעיתים, מגיע במגוון רחב של צבעים.
כדי לשמור על בריאותם ורווחתם של כלבי פומרניין, חשוב להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת. בין אם נותנים להם מזון יבש איכותי, או בוחרים בתזונה טבעית, יש להתאים את סוג המזון וכמותו לגיל הכלב ולמצבו הבריאותי. בנוסף לאוכל לכלבים רגיל, ניתן לגוון עם חטיפים לכלבים כחלק מאימון או כפינוק מדי פעם.
טיפוח קבוע הוא חיוני עבור כלב פומרניין. הפרווה העבה והארוכה דורשת הברשה יומית כדי למנוע הסתבכויות ולשמור על בריאותה. כמו כן, חשוב לשים לב לבעיות בריאות אופייניות לגזע, כמו מחלת העור השחור, ולפנות לווטרינר אם מבחינים בסימנים חריגים.
בסופו של דבר, הפומרניין הוא חיית מחמד נהדרת למשפחות ויחידים כאחד, בתנאי שמספקים לו את הטיפול ותשומת הלב להם הוא זקוק. בין אם אתם מחפשים כלב קטן ואנרגטי או חבר נאמן לחיים, הפומרניין עשוי להיות הבחירה המושלמת עבורכם.
קראו עוד על גידול וטיפול בכלב הקטן והמיוחד הזה, ולמדו כיצד להפוך את חייכם עם חבר פרוותי קטן לחוויה מלאת שמחה ואהבה.
מידע כללי על כלבי פומרניין
- איך נקרא הכלב באנגלית: Pomeranian.
- שמות נוספים או צורות כתיבה נפוצות, בעברית: פומרניאן, פומריניין.
- מהי ארץ המקור של הכלב: גרמניה.
- לאיזו משפחת כלבים שייך הכלב (לפי הפדרציה הבינלאומית לכלבים): כלבי שפיץ.
- משקל ממוצע של זכרים ונקבות: 1.5-3.2 ק"ג.
- גובה ממוצע של זכרים ונקבות: 15-18 ס"מ.
- תוחלת חיים ממוצעת: 12-16 שנים.
- האם פומרניין הוא כלב היפואלרגני? לא!
היסטוריה
הפומרניין, הוא צאצא זעיר של כלבי המזחלות החזקים של הקוטב הצפוני, וניתן לחשוב עליו כגרסה קטנה יותר של כלב שפיץ גרמני. במילים אחרות אף אפשר לקרוא לו – "כלב שפיץ ננסי". שורשיו של גזע כלבים זה מוצגים לנו כבר בשמו, מאחר והוא קרוי על אזור אבותיו, פומרניה (פולין ומערב גרמניה של היום), מתקופה שבה עמיתיו הגדולים והחזקים יותר עברו רבייה והכלאה קפדנית כדי להגיע לצורה קטנה יותר.
כאמור, פומרניאנים קטנים מחזיקים בתואר המכובד של סוג הכלב הקטן ביותר מבין גזעי השפיץ. ההתנהגות החיננית והנוכחות המלכותית שלהם באמת הופכות אותם לכלבים המתאימים לבני מלוכה – ואכן אלו כלבים בעלי קשר עם המלכה ויקטוריה, שמפגשה הגורלי עם פומרניאנים במהלך ביקור בפירנצה, איטליה, עורר קסם מתמשך והוביל למערכת יחסים ארוכה.
עם חזרתה לאנגליה, לקחה את הכלב והמשיכה בתהליכי הכלאה. אחת התוצאות של תהליכי ההכלאה, הייתה להקטין את גודלו של הכלב עוד יותר, עד לגודלו הנוכחי. לפני התהליך משקלו היה בערך 13 ק"ג, ואילו לאחר ההכלאות של המלכה ויקטוריה, משקלו של הפומרניין ירד ל-2.5 ק"ג בממוצע. משמעות הדבר, שהפומרניין הפך לכלב "צעצוע".
המלכה גם מילאה תפקיד מרכזי בהעלאת הפופולריות של הכלב הקטן. מסירותה לגידול הכלבים הללו בא לידי ביטוי בתערוכת כלבים משנת 1891, שם הציגה בגאווה שישה מהפומרנים שגודלו בקפידה. לפי הסיפורים, אפילו ברגעיה האחרונים, כשהמלכה ויקטוריה שכבה על ערש דווי בשנת 1901, הפומרניין הנאמן שלה, בשם טורי, נשאר לצידה באיתנות, וסיפק נחמה וחברה.
מעבר לעולם המלוכה הבריטי, דמויות בולטות אחרות מצאו חברות בכלב המלבב. ביניהם, אנשים כמו מארי אנטואנט, אמיל זולה והמלחין הידוע מוצרט, כולם זיהו את הקסם הייחודי של הגזע, נכבשו והפכו למגדלי פומרניאנים. ובין שלושת הכלבים ששרדו את שקיעת הטיטניק, שניים היו כלבי פומרניין (הכלב השלישי היה פקינז).
לא רק פומרניין – בתוך משפחת כלבי השפיץ ניתן למצוא גם את הקייסהאונד, כלבי האסקי סיבירי, כלב שיבה אינו, כלב סמויד לבנים, וגם כלב שפיץ גרמני או כלב שפיץ יפני. כולם כלבים שמפגינים תכונות דמויות זאב או שועל, כמו אוזניים קטנות כדי להדוף כוויות קור ופרווה צפופה הלוכדת חום, שמגינה עליהם מפני אקלים קשה.
איך נראה כלב פומרניין
לפי מועדון הכלבנות האמריקאי, גובהם הממוצע של כלב או כלבת פומרניין הוא 15-18 ס"מ. משקלם הממוצע הוא 1.5-3.2 ק"ג.
הפומרניין הוא כלב קטן וקומפקטי ממוצא נורדי, המאופיין במבנה גוף חסון ובעל גב קצר והתנהגות פעילה. למרות גודלו הקטן, יש לו מבנה חזק ומוצק עם עצמות בינוניות. הפרופורציות של הכלב הקטן הן מרובעות, כלומר אורך גופו מהחזה ועד לישבן זהה לגובהו בכתפיים.
אחד המאפיינים הבולטים של הפומרניין הוא הפרווה הכפולה שלו, הכוללת שכבת תחתונה קצרה וצפופה ושכבה חיצונית ארוכה יותר בעלת מרקם קשה. הפרווה יוצרת צווארון מובחן סביב הצוואר ומתפשטת מעל הכתפיים והחזה, מה שמעניק לכלב את המראה הפרוותי והנפחי האייקוני שלו. הפרווה על הראש והרגליים קצרה יותר, בעוד שהירכיים והרגליים האחוריות מכוסות בפרווה עבה, היוצרת אפקט של "חצאית". הזנב מנוצה בכבדות ומוצב גבוה, שוכב שטוח על הגב, ותורם למראה הייחודי של הגזע.
הראש שלהם הוא בצורת טריז, רחב בחלקו האחורי ומצטמצם לכיוון האף, מה שמעניק לו מראה דמוי שועל. האוזניים הקטנות והזקופות ממוקמות גבוה על הראש, בעוד שהעיניים הכהות בצורת שקד משדרות הבעה בהירה ואינטליגנטית. הפה קצר וישר, והאף ושולי העיניים בדרך כלל שחורים, למעט בווריאציות צבע מסוימות.
הכלבים המיוחדים הללו מגיעים במגוון רחב של צבעים, דפוסים ווריאציות, כולל גוונים אחידים כמו אדום, כתום, קרם, או שחור, וכן שילובים שונים בצורת סריג.

תכונות אופי עיקריות
הפומרניין הוא כלב מוחצן, אינטליגנטי ותוסס. גזע זה ידוע באופיו התוסס והבטוח בעצמו, מה שהופך אותו לכלב ליווי מצוין. למרות גודלו הקטן, הוא יהיר ונמרץ, עם אישיות חזקה הדורשת תשומת לב. טבעו הסקרני והערני משתקף בהבעות הפנים שלו ובתנועותיו הקלילות. הגזע מתאים גם לתחרויות תערוכות כלבים בזכות האינטליגנציה שלו והמזג התוסס.
6 עובדות על כלבי פומרניין
- הם ידועים במראה שלהם המזכיר שועל, מלא בפרווה רכה.
- מקורם מגרמניה ופולין, והם צאצאים של כלבי מזחלות ממשפחת השפיץ הגרמני.
- המלכה ויקטוריה הייתה ידועה כאוהבת גדולה של כלבי פומרניין.
- בין שלושת הכלבים היחידים ששרדו את הטיטניק ניתן למצוא שני כלבי פומרניין.
- הם כלבים קטנים, אך מלאי אנרגיה ויודעים לנבוח כשצריך.
- חשוב להקפיד על חשיפה מוקדמת של הגורים לסביבה, כדי ללמד אותם לפתח מערכות יחסים בריאות ושקטות.
13 שאלות ותשובות על כלבי פומרניין
אילוף פומרניין
כמו עם כל הכלבים האחרים, חשוב להתחיל לחשוף את גור הפומרניין, בצורה מבוקרת, למצבים חדשים, אנשים חדשים ואף כלבים חדשים.
הקפידו על תהליכי אילוף המשתמשים במשוב חיובי או חיזוקים על התנהגות חיובית.
פומרניין הוא כלב עם נטייה גבוהה יותר לנבוח, מה שהופך אותו לכלב אזהרה שיתריע על רעשים בסביבתו. לאלף אותו לנבוח פחות בבית יכול להיות אתגר, אך חשוב להיות עקביים בתהליך האילוף. בשל נטייתם לברוח, כבר מגיל צעיר כדאי לאלף אותם להליכה עם רצועה, ולבוא אליכם כשקוראים בשמם.
בנוסף, בגלל גודלם הקטן ומאחר ויש להם נטייה לפגיעה בפרקים או בעצמות, כדאי ללמד אותם לא לקפוץ על הספה (או מהספה לרצפה) ולהיזהר ליד מדרגות או רהיטים גבוהים. גם כאן, התחלת החינוך והאילוף כשהכלב הוא גור, תוך כדי הקפדה וסבלנות לאורך התהליך, יעזרו לכם לאורך הדרך.
הנה כמה טיפים נוספים לאימון ואילוף הפומרניין:
- התחילו לאלף את הכלב שלכם ברגע שאתם מביאים אותם הביתה. ככל שתתחילו מוקדם יותר, זה יהיה קל יותר.
- הפכו את האילוף למהנה ומתגמל עבור הפומרניין שלכם. השתמשו בשיטות חיזוק חיוביות כגון שימוש בחטיפים, שבחים ומשחק.
- היו עקביים עם שגרת האילוף. אם אתם לא עקביים, הפומרניין שלכם לא יידע מה אתם מצפים מהם.
- קחו את הפומרניין שלכם לטיולים קצרים בשכונה או לשחק עם כדור קטן בחצר. קצת פעילות גופנית תשמור אותם בריאים ומאושרים.
- מינעו מהם מלקפוץ מעל רהיטים. קפיצה יכולה לפצוע את המפרקים שלהם או אפילו לשבור עצם.
- אם אתם מעוניינים לאמן ולאלף את הפומרניין לפעילות ספציפית, כגון זריזות או ציות, ישנם משאבים רבים זמינים כדי לעזור בכך. ניתן למצוא ספרים, אתרי אינטרנט ואפילו שיעורים עם מאלפים שיכולים ללמד אתכם איך לאלף את הכלב שלכם.
טיפוח
הפרווה הכפולה והשופעת של הפומרניין היא אחד המאפיינים המובהקים ביותר של הגזע. הפרווה דורשת הברשה תכופה כדי לשמור על יופיה ולמנוע קשרים וסבך.
שגרת הסירוק וההברשה:
כדי להבריש את הפרווה שלהם, תצטרכו מברשת סיכות ומברשת סליקר. התחילו בצחצוח הפרווה של הכלב עם מברשת הסיכות כדי להסיר שיער רופף. לאחר מכן, השתמשו במברשת הסליקר כדי להחליק את המעיל ולהסיר את כל הקשרים או הסבך שנותרו. הקפידו לסרק בעדינות עד לעור, במיוחד באזורים שבהם הפרווה הכי עבה.
תדירות הצחצוח:
צריך להבריש את הפרווה של הפומרניין לפחות פעם בשבוע. עם זאת, אם הכלב שלך נוטה לקשרים בפרווה, ייתכן שיהיה עליך לסרקו לעתים קרובות יותר.
מקלחות:
הפומרניין לא בהכרח צריך מקלחת לעתים קרובות מאוד. למעשה, יותר מדי רחצה עלולה לייבש את העור והפרווה שלהם. יש לרחוץ אותם כל 3 שבועות, או לפי הצורך. ישנם גורמים נוספים היכולים להשפיע על תדירות הרחצה של כלבים, כמו מחלות או אלרגיות, ולכן חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע ולהתאים את התדירות למצבו של הכלב.
גזירת ציפורניים:
כלב פומרניין הם כלבים פעילים, ולכן יהיה צורך לגזוז את הציפורניים שלהם באופן קבוע. יש לגזוז את הציפורניים שלהם כל 2-3 שבועות, או לפי הצורך. ציפורניים ארוכות מדי גורמות לאי נוחות.
טיפוח אוזניים:
לפומרניאנים יש אוזניים קטנות המועדות לזיהום. בדקו את אוזניהם מדי שבוע עבור לכלוך, פסולת או אדמומיות. אם אתם רואים אחד מהסימנים הללו, נקו את האוזניים עם צמר גפן ספוג בתכשיר ניקוי אוזניים עדין.
טיפול שיניים:
הפומרניין גם נוטה לבעיות שיניים. צחצחו את השיניים שלהם באופן קבוע עם משחת שיניים ומברשת שיניים יעודיים לכלב. ניתן גם לתת לכלב חטיפים שמטרתם לעזור לשמור על שיניו נקיות.
הנה כמה טיפים נוספים לטיפול בפומרניין:
- השתמשו בשמפו עדין שנועד עבור כלבים. הימנעו משימוש בשמפו אנושי, מכיוון שהוא יכול להיות קשה על העור והפרווה של הכלב.
- שטפו את השמפו היטב כדי להסיר שאריות.
- ייבשו את הכלב היטב במגבת.
- הימנעו מרחצת יתר, מכיוון שהדבר עלול לייבש את העור והפרווה של הכלב.
- אם לא נוח לכם להבריש את פרוות הכלב בבית, קחו אותם לספר מקצועי. אנשי מקצוע יכולים לעזור לכם בטיפוח הכללי של הכלב, אשר חשוב ביותר גם לבריאותם.
- קחו את הכלב לווטרינר לבדיקות סדירות כדי לוודא שהם בריאים וכי קיבלו את כל החיסונים שלהם.
פעילות גופנית
בעוד שהם עשויים להתענג על תפקידם ככלבי ברכיים וכבני לוויה משפחתיים אהובים, חשוב להכיר בצורך שלהם בפעילות גופנית ובהנאה שהם מפיקים מריצה, משחק ויציאה לטיולים נינוחים. עם זאת, יש לנקוט זהירות כאשר אתם מאפשרים לכלב הקטן לשוטט בחוץ. אלו כלבים עם תעוזה, ויש להם כישרון לחמוק דרך חריצים צרים, ואופיים הזריז מאפשר להם לעבור מחסומים נמוכים.
כשאתם בטיול עם הכלב, הקפידו על ערנות לסביבה. כלבים שאינם קשורים וגדולים יותר מהווים איום פוטנציאלי על בטיחות הכלב הקטן. בטיול בטבע, גם חיות גדולות אחרות יכולות להוות סכנה.
על ידי יצירת איזון בין אספקת הזדמנויות פעילות גופנית בשפע והבטחת בטיחותם, בעלי פומרניין יכולים לייעל את רווחתם של בני לוויתם היקרים. אומנם הם אינם נחשבים לכלבים הצריכים זמן פעילות ארוך ביום, עדיין חשוב ביותר לספק להם זמן פעילות ומשחק, ולהקפיד גם על גירוי מנטלי.
הנה כמה מהטיפים לשמירה על בטיחות הכלב שלכם בעת פעילות גופנית:
- השתמשו תמיד ברצועה כשאתם הולכים עם הכלב הקטן.
- בחרו מיקום בטוח עבורם לטובת פעילות גופנית. זה צריך להיות אזור נקי ממפגעים כגון תנועה, בעלי חיים אחרים וחפצים חדים.
- פקחו מקרוב על הכלב שלכם בכל עת.
- היו מודעים לתנאי מזג האוויר. אם חם או קר מדי, עדיף לשמור את הפומרניין בפנים.
- קחו הפסקות לעתים קרובות. כלבי פומרניין אינם זקוקים לפעילות גופנית כמו כלבים גדולים יותר, ולכן חשוב לעשות הפסקות לאורך כל ההליכה.
בריאות ותזונה
כרגיל, חשוב לפנות לייעוץ וטרינרי על מנת לשאול את השאלות ולעשות את כל הבדיקות הדרושות על מנת לוודא שכלבכם בריא ומאושר.
הקפידו על תזונה ודיאטה איכותית, המתאימה לגילו, גודלו ולרמת הפעילות של הכלב. הימנעו מלתת לכלב יותר מדי אוכל או חטיפים, מאחר ואלו עלולים להוביל להשמנת יתר. בנוסף, הקפידו על מקום בו לכלב יש גישה למים טריים.
חשוב להכיר אילו מאכלי אדם ניתן לתת לכלב, ואילו מאכלי אדם אסור בהחלט, מאחר ואלו עלולים לסכן את בריאותו של כלבכם.
מחלת העור השחור, הידועה גם בשם "תסמונת הכלב השחור" או בשמה המדעי Alopecia X, היא מצב רפואי המשפיע על עורם של כלבים מסוימים, ביניהם הפומרניין. בעקבות המחלה נוצרות קרחות על גוף הכלב ובשלבים מאוחרים יותר, גם השחרה של העור. זוהי מחלה קוסמטית, עם מספר טיפוליים אפשריים, וחשוב להתייעץ עם וטרינר במידה ומבחינים בהידללות פרווה והקרחות.
ואם הגעתם עד לכאן…
לכלבי פומרניאן הרבה תכונות ומאפיינים שבגללם נהפכו הכלבים הננסיים האלו לכלבים פופולריים בכל העולם. אלו כלבים מאוד קטנים, עם אישיות גדולה, היכולים לחיות בדירת מגורים קטנה או בבית עם חצר, כל עוד שומרים על בטחונם ומספקים להם את זמן הפעילות הדרוש להם.
אולי תתעיינו לקרוא על עוד כלבים הדומים לכלבי הפומרניאן:
כלב לאסה אפסו.
כלבי גריפון בריסלי.
או כלב פפילון.
ונוסיף גם מאמר נוסף על 5 כלבים קטנים במיוחד שהם גם היפואלרגניים.

מדריך הכלבים של אתר מחמד
מעל ל-100 גזעי כלבים שונים וכל המידע שחשוב וצריך לדעת – בריאות הכלב ותזונה, אילוף, פעילות גופנית ועוד.
מקורות
המקורות העיקריים לכתוב במאמר נלקחו ממועדון הכלבנות האמריקאי, ה-AKC ומהפדרציה הבינלאומית לכלבנות, ה-FCI. בכל מאמר אנו משתדלים לספק לכם את כל המידע שכדאי לדעת בנושא המאמר, אך במידה וישנן שאלות או טעויות אנו נשמח לדעת. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס יצירת הקשר.
כתיבת תגובה