כלב דאקל (תחש)​

כלב דאקל (תחש), סוג כלב חברותי וסקרן. נקרא גם כלב נקניק.

כלבי התחש, או כלבי נקניק, הם אחד הגזעים היותר מוכרים ואהובים בעולם. הם ידועים במראה הייחודי שלהם, המורכב מגוף ארוך ורגליים קצרות, ובאישיות החמודה והנועזת שלהם. הם גם סוג כלבים המתאים לחיים בדירה, והם טובים עם ילדים ואנשים אחרים. אבל מה המקור של גזע זה? ומה הם הדרישות והצרכים של כלבי התחש?

במאמר זה, אנו נענה על שאלות אלה ועוד, ונספק לכם את כל המידע שצריך לדעת על גזע כלב – דאקל (תחש). אנו נסקור את ההיסטוריה של הגזע, את המראה הכללי והתכונות הבולטות של הכלבים, את השאלות הנפוצות והתשובות על כלבי נקניק, ואת הטיפים לטיפוח, פעילות גופנית, אילוף, בריאות ותזונה של הכלבים. אם אתם מחפשים להכיר יותר את גזע כלבים זה, או אם אתם שוקלים להביא תחש לביתכם, אתם במקום הנכון. קראו עוד ותהנו מהמאמר שלנו על גזע כלב – דאקל (תחש).

היסטוריית כלבי דאקל, דחש או נקניק

דאקל, תחש או כלב נקניק, לא משנה איך תבחרו לקרוא לו, זהו אחד הכלבים היותר חמודים ובעלי מראה מאוד ייחודי. הרבה מאתנו מכירים את הדאקל כ-כלב נקניק, באנגלית (או בגרמנית) נקרא הכלב Dachshund, ומשמעות השם הוא "כלב גירית". 

מדוע נקראו "כלבי גירית"? פיתוחו של סוג כלבים זה התחיל עוד לפני 600 שנה בגרמניה, על מנת לעזור בציד אחר גיריות. תפקידו היה לחפור לתוך מחילות של גיריות על מנת להבריח אותן החוצה. על מנת לעשות זאת בצורה יעילה, פותחו כלבי דאקל להיות בצורתם הנוכחית, של "כלב נקניק".

לטובת המשימה, היו צריכים כלבי דאקל גם ציפורניים חדות ושיניים חדות, יחד עם גוף חזק וחסון ביחס לגודלם הקטן. קולו הגבוה, עם היכולת לנבוח וליילל, אפשרו להם להתריע בפני האדם שנשאר מחוץ למחילה ולסמן לו שהטרף נמצא.

עוד מהמאה ה-19 נוצרו תקנים אשר הבדילו בין סוגי דאקל שונים לפי הגודל, הפרווה והצבעים של הכלבים. אלו היו סוגי דאקל שהוכלאו על מנת להתמודד עם תנאי מזג אוויר שונים, או לבצע עבודות ומשימות אחרות. לדוגמא, כלבי דאקל עם פרווה ארוכה יותר, היו מותאמים יותר לתנאי מזג אוויר קרים יותר.

ישנם גם סיפורים המעידים על כך שלהקות כלבי נקניק עזרו בציד של חזירי בר. 

במשך שנים רבות, כלבי דאקל היו נפוצים בגרמניה, וכיום כלבים אלו נפוצים גם בשאר העולם ככלבי משפחה חמודים, היכולים לשמש גם ככלב אזהרה. גודלם הקטן הופך אותם לסוג כלבים המתאים לגידול בדירה, עם ילדים ואף עם כלבים אחרים.

מראה כללי – כלב דאקל, תחש או כלב נקניק

התחש הוא גזע כלבים הידוע במבנה גוף ארוך ונמוכך, המבט הערני והאישיות הנועזת שלו. הם ידועים גם בזכות הפרווה הייחודית שלהם, שיכולה להיות חלקה, כלב דאקל עם פרווה מקורזלת או דאקל עם פרווה ארוכה. כלבי התחש מגיעים בשני גדלים: סטנדרטי ומיניאטורי (כלב נקניק ננסי). לפי מועדון הכלבנות האמריקאי, ה-AKC, גובה סוג כלב דאקל רגיל או סטנדרטי: 20-23 ס"מ, ומשקלם של כלבי נקניק אלו הוא 7-14.5 ק"ג. ואילו הסוג השני, הוא סוג דאקל ננסי (miniature). גובה סוג כלב דאקל ננסי: 12.5-15.5 ס"מ, ואילו משקל כלב דאקל ננסי: עד 5 ק"ג. 

תוחלת חיים של כלב תחש היא 12-15 שנים.

תכונות בולטות של כלבי דאקל (תחש)

כלבי התחש גודלו במקור לצוד גיריות, וגופם הארוך והרגליים הקצרות הפכו אותם למתאימים היטב למשימה זו. הם גם ידועים בתור כלבי שמירה מצוינים, מכיוון שהם ערניים ובעלי נביחה חזקה. התחש בדרך כלל טוב עם ילדים, אבל הם יכולים להיות עקשנים ועצמאיים. הם דורשים פעילות גופנית מתונה, והם אינם מתאימים לפעילויות כמו ריצה למרחקים או שחייה מאומצת.

התחשים הם סוג כלבים פופולרי, והם ידועים באופיים המלבב ובמראה הייחודי שלהם. הם זכו באהבתם של מיליוני לבבות ברחבי העולם, ולבטח יביאו שמחה לכל משפחה.

• כלבים קטנים
• סוג הכלב מתאים לגידול בדירה
• כלבים ידידותיים לילדים
• כלב אזהרה

12 שאלות ותשובות על כלבי נקניק

טיפוח

למרות שהם אכן משירים פרווה, סוג כלבים זה אינו משיר הרבה פרווה. יחסית לכלבים אחרים, הם לא דורשים שגרת טיפוח עמוסה במיוחד. אך, זה תלוי בסוג התחש ובסוג פרוותו. במידה ומדובר בתחש עם פרווה קצרה, מספיק לוודא כי פרוותם נקייה ויבשה עם טיפוח עדין על מנת לשמור על בריאות העור. לעומתם, כלבי תחש עם פרווה ארוכה יותר יצטרכו טיפולי טיפוח לעתים קרובות יותר ובהתאם למצב פרוותם ולאורכה. וכמובן, קיצוץ עדין של הפרווה מדי פעם.

כמו כלבים אחרים, חשוב להקפיד על אורך ציפורניים תקין ולגזוז בהתאם לצורך. 

פעילות גופנית

אל תתנו לגודלם הקטן של כלבי התחש להטעות אתכם. אומנם הם קטנים, אבל פעילות גופנית יומית, הכוללת הליכה קלה פעמיים ביום, חשובה ביותר לשמירת בריאותם. בשל מבנה גופם הארוך ביחס לגובהם, חשוב לספק להם פעילות זו (ולא רק תזוזה או פעילות בבית), על מנת שיוכלו לפתח שרירים אשר יתמכו באורכם ובגופם.

הימנעו מלתת להם לקפוץ על רהיטים, ספות או כל דבר עם גובה (גם מדרגות), מאחר ופעילות זו יכולה להוביל לפציעה של כלבי תחש.

אילוף כלב נקניק

כלב תחש תמיד יהיה מוכן לתת אהבה לבעליו ולסביבה. ככלבים בעלי אופי עדין יותר, חשוב עוד יותר להקפיד על תהליך אילוף הכולל ומשתמש בחיזוקים חיוביים ופרסים על התנהגות טובה. אופיים העקשן לעתים, יכול לשמש כאתגר וידרוש מכם להקפיד על שגרת אילוף וסבלנות לאורך כל התהליך.

תמיד ניתן וחשוב לפנות למאמני כלבים על מנת לקבל הדרכה המתאימה לכם ולכלב שלכם, אבל בינתיים ריכזנו בשבילכם כמה טיפים שיעזרו לכם בתהליך האילוף של כלבכם.

טיפים לאילוף כלבי תחש:

1. התחילו בגיל מוקדם – חינוך הכלבים מתחיל כבר מההתחלה, כאשר הגור נולד. בשבעה שבועות הראשונים חשוב להרגיל את הגור הקטן למגע של בני אדם, בצורה מבוקרת וחיובית. חשוב להרגיל אותם גם לתהליכי טיפוח ורעשים שונים. לקראת סוף התקופה הזו, הגורים הקטנים יכולים להתחיל להכיר אנשים חדשים או ילדים, תוך כדי השגחה שלכם.
2. אילוף לצרכים, שימוש בכלוב וחשיפה נרחבת לאנשים – הכירו לגור את המקום בו הוא יכול לעשות צרכים, והקפידו על כך בצורה חיובית. חשוב להיות סלבניים, וניתן להשתמש בכלוב אילוף בו הכלב ישן ומרגיש בטוח. במידה והכלב שלכם קיבל את כל החיסונים, ובאישור וטרינר, ניתן להתחיל להפגיש אותם עם כלבים אחרים בצורה מבוקרת. ככה הכלב יתחיל לפתח התנהגות חברתיות חיוביות. במקביל, שימו לה להתנהגות הכלב ולמדו אותם מהי התנהגות חיובית ומהי התנהגות שלילית. השתמשו בחיזוקים חיוביים לאורך כל הדרך.
3. הקפדה על טיפוח ואילוף פקודות בסיסיות – בגיל 3-4 חודשים, המשיכו על שגרת הטיפוח וצרו סביבה מהנה וחיובית לכלבכם. זה כולל מקלחות כשצריך, סירוק והברשה, ניקוי אוזניים, קיצוץ פרווה וניקוי שיניים.
   זה גם הגיל בו חשוב להקפיד על חינוך ואילוף הכלב לציית לפקודות בסיסיות, כמו "שב" או "הישאר".
4. לימוד הכלב היכן לחפור ומאיפה (לא) לקפוץ – זכרו כי כלבי תחש הם כלבי ציד קטנים, עם נטייה גדולה לחפור בורות. ולכן מומלץ לשים לב להתנהגות זו, ולהקפיד כי הכלב מחונך לדעת היכן לחפור. במקביל, הימנעו מלתת להם לקפוץ ממקומות גבוהים – בשל גודלם הקטן ומבנה גופם הם יכולים להיפגע.

בריאות ותזונה

כלבי תחש נחשבים לכלבים בריאים. אך, כמו תמיד, חשוב לפנות לייעוץ וטרינירי על מנת לעשות את כל הבדיקות הנדרשות וכדי לקבל עצה ותשובות לשאלות המתואמות לכם.

יחד עם זאת, חשוב להקפיד על פעילות ותזונה מספקת, הכוללת אוכל איכותי המותאם לגילו ולגודלו. זה סוג כלב קטן, ולכן אינכם רוצים כי משקלו יהיה גבוה מדי. משקל גבוה וחוסר פעילות יפעילו לחץ לא בריא על גופו של התחש.

כמו עם כלבים אחרים, הכרחי לדעת אילו מאכלי אדם מותר לתת לכלב ואילו אסור בהחלט. מאחר ואלו יכולים לסכן את בריאותו של הכלב. 

מקורות

המקורות העיקריים לכתוב במאמר נלקחו ממועדון הכלבנות האמריקאי, ה-AKC ומהפדרציה הבינלאומית לכלבנות, ה-FCI. בכל מאמר אנו משתדלים לספק לכם את כל המידע שכדאי לדעת בנושא המאמר, אך במידה וישנן שאלות או טעויות אנו נשמח לדעת. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס יצירת הקשר.