כלב דלמטי​

כלב דלמטי, סוג כלב נבון וחברותי. 

הדלמטי הוא גזע כלבים מיוחד ומוכר, שידוע בפרווה הלבנה עם הכתמים השחורים. הוא גם כלב אינטליגנטי, אנרגטי וחברותי, שמתאים למשפחות ולאנשים אוהבי פעילות. אבל מה המקור של הדלמטי? מה הם המאפיינים הפיזיים והאישיות שלו? ואיך יש לטפל בו בצורה נכונה?

במאמר זה, אנו נענה על כל השאלות האלה ועוד. אנו נסקור את היסטוריית הגזע, את המראה הכללי, את התכונות הבולטות, את הנתונים הפיזיים, את ההתאמה למשפחה, את רמות הפעילות והאילוף, את הטיפוח, את הבריאות והתזונה, ואת המקורות העיקריים למידע נוסף. אנו נספק לכם את כל המידע שכדאי לדעת אם אתם מתעניינים בגזע זה, או אם אתם חושבים להכניס אותו לחייכם.

אז בואו נתחיל להכיר את הדלמטי, הכלב המנוקד המיוחד.

היסטוריית כלב דלמטי

אולי יותר מכלבים אחרים, מקורותיו של הדלמטי הם הכי שנויים במחלוקת. נראה כי כן יודעים על הימצאו של גזע כלבים זה באזורים מסויימים במרכז אירופה, ספציפית באזור שפעם נקרא דלמטיה (אזור בקרואטיה של היום), במאה ה-19. אך, יחד עם זאת, ישנם רישומים ועדויות לנכוחותם באיים הבריטיים, צפון אפריקה, אירופה ואף אסיה. 

בין היתר, העדויות לנוכחות של הכלב המנוקד בקרואטיה, מגיעות מציורים בכנסיות, צבעים, ספרים ורישומים שונים. כל אלה מציגים תיאורים שונים של כלב פופלרי זה, עוד מהמאה ה-16. חלק מהתיאורים כוללים גודל ומימדים, ואילו אחרים מציינים את אופיו העצמאי של הדלמטי. גם ידוע כי הוא היה בן לוויה לצוענים, אשר נדדו ממקום למקום אם כרכרותיהם. גם פרט זה יכול להעיד על הסיבה מדוע קיימות עדויות רבות ושונות בנוגע למקורו של הכלב. 

בניגוד להרבה כלבים אחרים, תפקידו ההיסטורי לא היה רק ציד, או בן לוויה. עם השנים, הפך הכלב גם לסוג של מאמן. ליתר דיוק, נראה כי עזר הכלב למאמני סוסים, כאשר רץ לצד הסוסים עצמם. בנוסף, גם שמר על הסוסים והציוד עצמו במידה ואלו נשארו ללא השגחה. יחד עם מאמני הסוסים והצוענים, ליווה הכלב המיוחד הזה גם את הסוסים של מכבי האש באנגליה של המאה ה-19, כאשר אלו גררו את כרכרות מכבי האש. 

כיום, ידוע הדלמטי מהסרט 101 כלבים דלמטיים ככלב חמוד וחביב, עם מראה מיוחד ופרווה בעלת מאפיינים שלא ניתן למצוא אצל כלבים אחרים. 

מראה כללי

לפי מועדון הכלבנות האמריקאי (ה-AKC), גודלו הממוצע של כלב דלמטי הוא:

גובה ממוצע של כלב דלמטי: 48-61 ס"מ. משקלם הממוצע הוא: 20-32 ק"ג.

ואילו תוחלת חיים ממוצעת של כלבים דלמטיים: 11-13 שנים.

כמובן, שאת פרוותם של הכלבים הדלמטיים לא צריך להציג יותר מדי, והפרווה הלבנה עם הסימנים השחורים היא כנראה סימן ההיכר של כלב זה, וגם אחד הפרטים שמבדילים אותו מכלבים אחרים.

תכונות בולטות של כלבי דלמטי

• סוג כלבים בינוניים
• כלב המתאים למשפחה
• כלבים קלים לאילוף
• כלב אזהרה

12 מאפיינים שכדאי לדעת

נתונים פיזיים – כלב דלמטי

• רמת נשירה – 100% אומר שאשיר פרווה בכל מקום
  • 80%
• תדירות שגרת הטיפוח – 100% דורש טיפוח יומיומי ו-0% דורש טיפוח חודשי
  • 40%
• מידת הריור – מה הסיכוי שאני ארייר?
  • 40%

התאמה למשפחה

• מידת החיבה למשפחה (מלבד בעל הכלב)
  • 100%
• מתאים לילדים קטנים
  • 60%
• איך אני אהיה עם כלבים אחרים במשפחה?
  • 60%

רמות פעילות ונטייה לאילוף

• עד כמה יכול להיות קל לאלף אותי?
  • 80%
• מה רמת האנרגיה שלי? אם זה 100% אז אצטרך הרבה גירויים ופעילות
  • 80%
• האם אני נובח או מיילל?
  • 60%

נתונים חברתיים ואופי של כלבים דלמטיים

• פתיחות לזרים – האם כולם יהיו חברים שלי (100%) או שאני יותר סגור?
  • 80%
• נטייה למשחק (גם ככלב בוגר) – אני אולי אשחק כשתרצה (0%) או בעצם אולי אני משחק כל הזמן (100%)
  • 80%
• כלב אזהרה – מה הסיכוי שאנבח על סיכונים סביבי? שכנים, כלב אחר או יונה בחלון
  • 80%

טיפוח

הדלמטים ידועים בכתמים השחורים המיוחדים שלהם על רקע הפרווה הלבנה והמבריקה, ולמזלינו שגרת הטיפול בפרוותם פשוטה להפתיע. עם אמבטיות מזדמנות, סירוק שבועי וגזיזת ציפורניים קבועה, הם יכולים לשמור על המראה המיוחד שלהם במינימום מאמץ.

רחצה:

אלו כלבים שאינם דורשים רחצה תכופה, מכיוון שפרוותם הקצרה והחלקה אינה אוגרת לכלוך וקשקשים. עם זאת, אמבטיה כל כמה חודשים מומלצת כדי לשמור על פרווה נקייה וללא ריחות לא נעימים. השתמשו בשמפו עדין המיועד לכלבים והימנעו משימוש בשמפו אנושי, שעלול לגרות את עורם. הקפידו לשטוף את הדלמטי שלכם ביסודיות כדי להסיר את כל שאריות השמפו.

הברשה וסירוק:

סירוק והברשה שבועיים עם כפפת גופמי או מסרק עדין חיוניים להסרת שערות מתות ולקדם פרווה בריאה. זה גם יעזור לפזר שמנים טבעיים בכל הפרווה, וכתוצאה מכך נקסל מראה בריק. סרקו את הדלמטי שלכם עם כיוון צמיחת השיער, החלו מהראש וכל הדרך לזנב. הקפידו לצחצח מתחת לבטן ובין הרגליים, שם קשרים יכולים להיווצר בקלות.

גזירת ציפורניים שגרתית:

יש לגזוז את ציפורניהם כדי למנוע צמיחת יתר. ציפורניים מגודלות עלולות לגרום לכאב ואי נוחות, והן יכולות גם להגיע אל מתחת לכרית כפות הרגליים שלהם, מה שמוביל לזיהום. השתמשו בגוזז ציפורניים לכלבים כדי לקצץ את הציפורניים שלהם, אך הימנעו מחיתוך הרקמה הקרובה לציפורן, מכיוון שהדבר עלול לגרום לדימום ולכאב. במידה ואינכם יודעים ובטוחים איך לעשות זאת, פנו לאיש מקצוע או וטרינר על מנת שיראו לכם.

ניקוי האוזניים

לדלמטים יש אוזניים נפולות, מה שהופך אותם לרגישים יותר לדלקות אוזניים. חשוב לבדוק את אוזני הכלב שלכם באופן קבוע לאיתור סימנים של זיהום, כגון אדמומיות, הפרשות או ריח. אם אתם מבחינים במשהו, פנו לווטרינר שלך. הקפידו על ניקיון האוזניים בעזרת צמר גפן על מנת למנוע זיהום.

טיפים נוספים:

• הימנעו מלרחץ אותם מיד לפני או אחרי הארוחה, מכיוון שהדבר עלול להוביל להרגשה לא נעימה.
• יבשו את הכלב ביסודיות לאחר הרחצה כדי למנוע התקררות ואי נוחות.
• פנו לאיש מקצוע אם אתם לא מרגישים בנוח לקצץ את הציפורניים של הכלב או לנקות את האוזניים שלהם.

פעילות גופנית

הדלמטים ידועים באנרגיה ובאתלטיות שלהם. ככאלה, הם דורשים פעילות גופנית סדירה כדי להישאר בכושר ומאושרים. מגוון פעילויות יכולות למלא את צורכי הפעילות הגופנית שלהם, כגון רדיפה אחר כדור, ריצה לצד אופניים או ריצה אתכם, או טיול רגלי בטבע.

עם זאת, חשוב לציין שהעצמות והמפרקים של גורים דלמטיים אינם מפותחים במלואם עד שהם מגיעים לגיל שנתיים. לכן, יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת במהלך תקופה זו.

ברגע שהם מגיעים לבגרות, הם יכולים להצטיין במגוון ענפי ספורט כלבים, כגון זריזות, צייתנות וספורט עם כדור. פעילויות אלו מספקות פורקן מעורר ומאתגר את היכולות הטבעיות שלהן.

המלצות פעילות גופנית לכלבים דלמטיים:

• שאפו ללפחות 30 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית ביום. ניתן לחלק את זה לשני מפגשים קצרים, או יותר.
• הימנעו מפעילות גופנית מאומצת סביב שעות הארוחה.
• ספקו לכלב שלכם גישה למים טריים בכל עת.
• שימו לב לתנאי מזג האוויר בעת הפעלת הכלב שלעם. הימנעו מלהתאמן בתנאי חום או קור קיצוניים.

פעילות גופנית סדירה מספקת מספר יתרונות עבור כלבכם:

• שמירה על משקל תקין.
• הפחתת הסיכון למחלות כרוניות, כגון דלקת פרקים ומחלות לב.
• חיזוק העצמות והשרירים.
• שיפור הבריאות הנפשית והרווחה הכללית.
• הפחתת שעמום והתנהגות הרסנית.

דלמטים הם כלבים פעילים ואנרגטיים הדורשים פעילות גופנית סדירה כדי לשגשג. על ידי מתן מגוון הזדמנויות לפעילות גופנית, תוכלו לעזור להם להישאר בכושר, בריאים ומאושרים.

אילוף דלמטי

הדלמטים הם כלבים אינטליגנטיים ואוהבים, אך הם יכולים להיות גם רגישים ועצמאיים. סוציאליזציה מוקדמת חיונית לגורי כלבים להתפתח לבני לוויה מחונכים ומנומסים.

בתהליך הסוציאליזציה, חשפו את הגור הדלמטי שלכם למגוון מצבים חדשים ויוצאי דופן, כמו אנשים, מקומות ובעלי חיים, בסביבה חיובית ומבוקרת. זה יעזור להם ללמוד שאין מה לפחד מחוויות חדשות.

הדלמטים מגיבים היטב לאימון ואילוף הכוללים חיזוק חיובי, אז השתמשו בפינוקים, שבחים וליטופים כדי לתגמל התנהגות טובה. הימנעו מעונש, מכיוון שזה יכול לגרום להם לפחד או לתוקפנות.

הנה כמה טיפים ליצירת קשרים חברתיים עם הגור הדלמטי שלך:

• קח אותם לטיולים בשכונות ופארקים שונים.
• הכירו אותם לאנשים חדשים, מבוגרים וילדים כאחד.
• רשמו אותם לשיעורי אילוף גורים.
• בקרו בחנויות ובמסעדות ידידותיות לחיות מחמד.
• הזמינו חברים ובני משפחה עם חיות המחמד שלהם.

עם סבלנות ועקביות, אתם יכולים לעזור לכלב שלכם להתפתח לכלב בטוח וחברתי, שמח ומתנהג היטב בכל המצבים.

בריאות ותזונה

דלמטים הם בדרך כלל כלבים בריאים, אבל יש כמה חששות בריאותיים שהבעלים צריכים להיות מודעים אליהם. אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בדלמטים היא חירשות. כלב חירש באוזן אחת יכול בדרך כלל לחיות חיים נורמליים, אך כלב אשר הוא חירש בשתי האוזניים, ידרוש הכשרה ושיקולים מיוחדים.

דאגה בריאותית נפוצה נוספת בדלמטים היא אבנים בכליות. בעלי כלבים יכולים לסייע במניעת אבנים בכליות על ידי האכלת כלביהם בתזונה איכותית ודלה בפורינים. דלמטים נוטים גם להתחרבות הקיבה, מצב מסכן חיים שעלול להתרחש לאחר אכילה או שתייה. כדי להפחית את הסיכון לכך, הימנעו מפעילות גופנית מאומצת סביב שעות הארוחה והאכילו את הכלב שלכם בארוחות קטנות יותר ותכופות יותר.

הדלמטים אינם אכלנים בררנים ואינם דורשים הרבה תוספי מזון כדי להישאר בריאים. מזון לכלבים איכותי המתאים לגיל הכלב (גור, בוגר או קשיש) יכיל את כל אבות המזון הדרושים להם. עם זאת, חשוב להימנע מהאכלת יתר, שכן הדלמטים נוטים להשמנה. ניתן להשתמש בפינוקים באימונים, אך יש לתת אותם בכמויות קטנות. חשוב להכיר אילו מזונות אדם ניתן לתת לכלב, ואילו אסור, מאחר והם יכולים לסכם את בריאותם.

אם יש לכם חששות לגבי המשקל או הדיאטה של הדלמטי שלכם, הקפיד להתייעץ עם הווטרינר שלכם. הם יכולים לעזור לך ליצור תוכנית ארוחות המותאמת לצרכים האישיים של הכלב שלך.

וזכרו לקבוע פגישות סדירות עם הוטרינר שלכם על מנת לעקוב אחר בריאות הכלב.

עם טיפול ותזונה נאותים, הדלמטים יכולים לחיות חיים ארוכים ובריאים. על ידי מודעות לחששות הבריאותיים הנפוצים שיכולים להשפיע על גזע זה, אתם יכולים לנקוט בצעדים כדי למנוע בעיות ולשמור על החבר המנוקד שלכם בריא ומאושר.

מקורות

המקורות העיקריים לכתוב במאמר נלקחו ממועדון הכלבנות האמריקאי, ה-AKC ומהפדרציה הבינלאומית לכלבנות, ה-FCI. בכל מאמר אנו משתדלים לספק לכם את כל המידע שכדאי לדעת בנושא המאמר, אך במידה וישנן שאלות או טעויות אנו נשמח לדעת. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך טופס יצירת הקשר.